#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור קטן באורך ורוחב הסוכה?	"השיעור ראשו ורובו ושלחנו שהוא ז&#x27; טפחים על ז&#x27; טפחים [ובשיעור זו ג&quot;כ ראוי לישון בישיבה לתמוך על הכותל (רש&quot;ש סוכה ג&#x27; ע&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) א&quot;נ רובו הוא רוב מנין אברים (רש&quot;ש שם), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תר&quot;מ סעי&#x27; ד&#x27;], לפי הר&quot;ן הוא שיעור דאורייתא, אבל לפי הרי&quot;ף מדאורייתא סגי בו&#x27; על ו&#x27; אלא שחששו שמא ימשך אחר שולחנו ולפיכך גזרו שיהיה ז&#x27; על ז&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה פסולה) [וכ&quot;ת למה לא סגי בו&#x27; על ז&#x27;, תי&#x27; המאמר מרדכי דצריך להיות ראוי שישב בכל צד שירצה, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) תי&#x27; דצריך עוד טפח להסיבה ואפי&#x27; לדידן שאוכלים זקופים מ&quot;מ פחות מז&#x27; על ז&#x27; לאו דירה היא כלל כמ&quot;ש הר&quot;ן (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן תרלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה ארוך וקטין?	"הב&quot;ח ס&quot;ל דכשרה אם סך הכל יש מ&quot;ט טפחים מרובעים, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ושאר האחרונים חולקים עליו וס&quot;ל דלא דמי למזוזה דהתם שיעורו בד&#x27; אמות וא&quot;כ יש אומרים דה&quot;ה בארוך וקטין משא&quot;כ בסוכה ששיעורו רק ז&#x27; טפחים צריך בפועל שיהיה ראוי לראשו ורובו ושלחנו ולפיכך בעינן מרובע ממש (לבו&quot;ש ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסוכה גדולה שיש מקום אחד שמשוך בפנים שאינו ז&#x27; על ז&#x27;?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ראיה מקיטונית דאסור לישב שם כיון שהמקום צר לו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ולא דמי לתחת הצריף דאינו דומה הפסול למטה מעשרה לפסול פחות מז&#x27; טפחים וכמ&quot;ש בנוי סוכה}, ופקפקו עליו הבגדי ישע והבכורי יעקב דקיטונית שאני שיש מחיצה המפסקת בינה לסוכה גדולה משא&quot;כ הכא ההוא מקום מתבטל לסוכה גדולה [ועוד הביא ראיה מסוכה כעיגול דמותר לישב בכולו, ודחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה סוכה) דעיגול שאני דאינו צר לשבת שם כלל דשטח אחד הוא עם הריבוע], והדה&quot;ח רצה להחמיר כהמג&quot;א דוקא בקרן שאינו רחב ז&#x27; אבל כשהוא רחב ז&#x27; מותר דהאורך מצטרף עם הסוכה גדולה [והביא ראיה מראשו ורובו בסוכה קטנה ושלחנו בסוכה גדולה, ודחה הביה&quot;ל (שם) דזהו כשר רק לפי הרי&quot;ף דסוכה קטנה פסולה משום גזירה שמא ימשך אבל לפי הר&quot;ן דפסולה מדאורייתא בודאי לא יצא בציור זה], והביה&quot;ל (שם) רצה לדמות הציור דמג&quot;א לגמ&#x27; שבת (ז&#x27; ע&quot;א) בקרן זוית הסמוכה לרה&quot;ר דהוי ככרמלית דלא ניחא תשמישתיה, ולמעשה הכריע הביה&quot;ל להחמיר כהמג&quot;א אבל בפרט אחד מקיל כהבכורי יעקב דמותר להניח השלחן באותו קרן ולא חיישינן שמא ימשך אחר שלחנו כיון דהרבה פוסקים מקילים אפי&#x27; בשלחנו בתוך הבית, והחזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל אפי&#x27; לישב בה כל זמן דליכא צוה&quot;פ שמפסיקה משאר הסוכה "	סימן תרלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דכתב דשיעור ז&#x27; על ז&#x27; דאורייתא ואפ&quot;ה אסור להניח שלחנו בתוך הבית?"	"הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה פסולה) דארכביה אתרי רכשי דלפי השיטות דהוא דאורייתא ליכא גזירה כלל, ובתחילה תי&#x27; דאפשר לפי הרמב&quot;ן (מלחמות דף ז&#x27;) בדעת הרי&quot;ף דכיון דיש גזירה שמא ימשך אחר שלחנו לתוך הבית נמצאת דסוכה זו אינה ראויה לאכילה כדרכה וממילא אינה סוכה מדאורייתא [וצ&quot;ב דמדאורייתא לא חיישינן שימשך אחר שלחנו וא&quot;כ ראוי לאכילה והוי סוכה מעליא מדאורייתא (הערת הגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א)], ואח&quot;כ תי&#x27; ע&quot;פ הרמב&quot;ם דהשיעור דאורייתא ואפ&quot;ה חושש שמא ימשך אחר שלחנו [ומש&quot;כ הפמ&quot;ג דהשיעור ז&#x27; הוא הלל&quot;מ לא נראה להביה&quot;ל דהרי הרמב&quot;ם (הקדמה לסדר זרעים) כתב דלא שייך מחלוקת בהלל&quot;מ (ביה&quot;ל שם), וכן משמע מתוס&#x27; יבמות (ע&quot;ז ע&quot;ב), אכן מתוס&#x27; יומא (ע&quot;ט ע&quot;ב) משמע דיכול להיות מח&#x27; בהלל&quot;מ], ועי&#x27; בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דמציע דאפי&#x27; הרי&quot;ף ס&quot;ל דשיעור ז&#x27; על ז&#x27; הוא דאורייתא אבל מסיים דפשטיות הלשון משמע דלפי הרי&quot;ף הוא מדרבנן, אלא שבביה&quot;ל (סעי&#x27; ד&#x27;, ד&quot;ה אפילו) מתמיה דמגמרא משמע דהוא דאורייתא"	סימן תרלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור למעלה באורך ורוחב הסוכה?	"לא מצינו שיעור למעלה ועל כרחך ליכא שיעור (ב&quot;י), ואע&quot;פ דסוכה דירה עראי בעינן מ&quot;מ יכול לעשות המחיצות ע&quot;י הוצא ודפנא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא ענין לכתחילה לישב כל גופו בתוך הסוכה?	"הדברי מלכיאל (ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;א אות י&quot;ב) כתב דראשו ורובו סגי לכתחילה, וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; ב&#x27;), אבל מלבוש משמע דיש ענין לכתחילה שכל גופו יהיה בסוכה [והפסק&quot;ת (אות א&#x27;) מסתפק אם ה&quot;ה שלא ישב אפי&#x27; תחת מעט סכך פסול], וחשוקי חמד (סוכה ג&#x27;) הביא מהגרח&quot;ק זצ&quot;ל דהוי דומה לשתיית ד&#x27; כוסות בליל פסח דמצינו ענין לכתחילה לשתות כל הכוס"	סימן תרלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה עגולה?	"כשרה אם יש בה כדי לרבע סוכה של ז&#x27; על ז&#x27; [והוא חוט הסובב כ&quot;ט טפחים ושני חומשים (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ועי&#x27; שעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; שע&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) דמשמע דבשיעורי דאורייתא יש מקום להחמיר כשיעורים אמיתיים וא&quot;כ צריך מעט יותר], ומותר לישב בכל הסוכה וא&quot;צ לישב דוקא בריבוע וכמ&quot;ש לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) [דלא כבכורי יעקב בדעת המג&quot;א] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה של ציורים שונים?	"אפי&#x27; סוכה של ה&#x27; זיות כשרה אם יש בה כדי לרבע ז&#x27; על ז&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ומצדד הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; י&#x27;) דה&quot;ה דסוכה בשתי מחיצות כזה &gt; כשרה כל זמן שיש בה כדי לרבע ז&#x27; על זה, וצ&quot;ע"	סימן תרלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תולה בגדים לנאותה על הכותלים?	"הם ממעטים משיעור ז&#x27; על ז&#x27; דלמעשה אינה מחזקת ראשו ורובו ושלחנו (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מסתפק אם הוא דאורייתא או דרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה בגדים) {ובשלמא לפי הרי&quot;ף דהשיעור ז&#x27; הוא גזירה שמא ימשך ה&quot;נ שייך שמא ימשך, אבל לפי הר&quot;ן דהוא שיעור דאורייתא צ&quot;ב מאי שנא מגובה דאמרינן דאינו ממעט משיעור גובה, ולפי הצד בפמ&quot;ג דהוא דין דרבנן מיושב קצת דמן התורה נוי אינו ממעט כלל ורק מדרבנן החמירו ברוחב שיהא ראוי לו ולשלחנו אלא דצ&quot;ב קצת למה לא החמירו מדרבנן אף בגובה}."	סימן תרלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר איני בודל כל בין השמשות?	"הב&quot;ח לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ט) כתב דנוי סוכה ממעט מן הצד מפני שאסור כל שבעה ולפיכך אם אומר איני בודל תו אינו ממעט [ואע&quot;פ שבחוה&quot;מ מותר לטלטלו מ&quot;מ כל זמן שיש עליו איסור השתמשות לא יטלטלו אפי&#x27; בחוה&quot;מ], אכן הפמ&quot;ג (שם במש&quot;ז) מסתפק בדבר (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה אותה)"	סימן תרלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי תשמישו מן הצד?	"השלטי גיבורים הביא מריא&quot;ז דאינן ממעטו משיעור ז&#x27; טפחים, אמנם המג&quot;א לעיל (סי&#x27; תרל&quot;ג ס&quot;ק ז&#x27;) הביא השלטי גיבורים לגבי הגובה ולא לגבי הרוחב, ומשמע דלא ס&quot;ל כהשלט&quot;ג דהו&quot;ל להביאו ברוחב דהוי רבותא טפי דאע&quot;פ דנוי ממעטו ברוחב כלי תשמישו אינן ממעטו, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה פסולה)"	סימן תרלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראשו ורובו בסוכה אבל שלחנו חוץ לסוכה?	"איתא בגמ&#x27; דלב&quot;ש לא יצא, ולב&quot;ה יצא. הרי&quot;ף ס&quot;ל דכי היכי דקיי&quot;ל כב&quot;ש דשיעור סוכה הוא ז&#x27; טפחים מפני שצריך טפח אחד לשלחנו ה&quot;נ קיי&quot;ל כב&quot;ש דלא יצא אם שלחנו חוץ לסוכה, והר&quot;ן חולק עליו דאינו תלוי זה בזה דנהי דאנן קיי&quot;ל כב&quot;ש לגבי שיעור סוכה היינו משום דזהו השיעור דאורייתא אבל לגבי השאלה כששלחנו בתוך הבית אזלינן בתר הכלל דהלכה כב&quot;ה ויצא, ועוד כתב הר&quot;ן דאפי&#x27; אם רוצה לומר דחד טעמא הוא אפ&quot;ה אינו תלוי זה בזה דמצי למימר דדוקא בסוכה של ו&#x27; טפחים גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו דהרי ליכא מקום למשוך סוכה אצלו משא&quot;כ כשהוא אוכל בשפת סוכה גדולה ליכא למיחש כ&quot;כ שימשך אחר שלחנו דהרי אפשר למשוך שלחנו אצלו. להלכה, הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרי&quot;ד ס&quot;ל כב&quot;ש דלא יצא, אבל הרי&quot;ץ גיאות והרז&quot;ה והרא&quot;ש והר&quot;ן ס&quot;ל דיצא, והמחבר פסק כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם דלא יצא (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)"	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם אכל כששלחנו היה בתוך הבית?	"כתב הבכורי יעקב דתוס&#x27; (סוכה ג&#x27; ע&quot;א) ס&quot;ל דהחכמים עקרו מצותו לגמרי ולא יצא אפי&#x27; מדאורייתא, אבל הר&quot;ן וריטב&quot;א ס&quot;ל דרק מדרבנן לא יצא, וממ&quot;נ צריך לחזור ולאכול [בלילה ראשונה] אבל א&quot;צ לברך [דלא כפמ&quot;ג דס&quot;ל דצריך לחזור ולברך] (ביה&quot;ל ד&quot;ה כאלו) {וצ&quot;ב דמבואר בהר&quot;ן וריטב&quot;א בפנים דרק לא יצא כראוי וכמ&quot;ש בפסח אבל בודאי יוצא בדיעבד וא&quot;צ לחזור ולאכול (ר&quot;מ יגן)}"	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השלחן היה במקום שפסול מדרבנן?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם הוי כגזירה לגזירה, והבכורי יעקב (ס&quot;ק ה&#x27;) מצדד להקל בצירוף הראשונים דס&quot;ל דלא גזרו כלל [וכן מצינו בביה&quot;ל (ד&quot;ה סוכה) דמקיל להניח השלחן באותו קרן שבסוכה], ומ&quot;מ מסיים הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ב) דזהו רק בדיעבד אבל לכתחילה עדיף לתקנו אם אפשר"	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה?	כתב החוט שני כיון שהיא פטורה מדינא מותרת לישב בסוכה אם שלחנו בביתו ויכולה לברך דלא גזרו עליה כלל	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצת שלחנו בתוך הסוכה ומקצתו בבית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דלא גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו, לפי החיי&quot;א (כלל קמ&quot;ו סעי&#x27; מ&quot;ט) סגי בטפח בסוכה אבל הברכ&quot;י ס&quot;ל דצריך רובו בסוכה [והא דכתב המג&quot;א טפח היינו בשלחן דאינו מחזיק אלא טפח] (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), ומ&quot;מ מצדד שו&quot;ת אז נדברו (חי&quot;ד סי&#x27; מ&quot;א) דאם כל מאכליו נמצאים על מקצת השלחן שבתוך הסוכה מותר אפי&#x27; להברכ&quot;י"	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מניח המאכל על השלחן?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) כל האיסור הוא דוקא אם מניח המאכל על השלחן אבל אם הוא מניח המאכל בידו ואוכל כדרך עניים לא גזרו חז&quot;ל כלל שמא ימשך, והא דכתב הרמב&quot;ן דלא מהני לאכול בפתו בידו היינו בסוכה קטנה שאין בה מקום לשלחן כלל אבל בסוכה גדולה אלא שהוא אוכל בשפתה מהני לאכול בפתו בידו [דלא כקרבן העדה על הירושלמי (פ&quot;ב ה&quot;ח) דס&quot;ל דאינו יוצא אם שלחנו אינו בסוכה] "	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל לתוך סוכתו בשבת?	"אסור להוציא אפי&#x27; דרך כרמלית או דרך חצר שאינה מעורבת בשבת אבל מותר ע&quot;י עכו&quot;ם (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצת מטתו נמשך חוץ לסוכה?	"חז&quot;ל גזרו רק בשלחן ולא במטה ומותר לישון עליה (מקראי קודש ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ד בשם מהרי&quot;ל דיסקין, חוט שני פי&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסוכה ז&#x27; על ז&#x27; אבל יש מדריגה בתוכה שממעטה משיעורו?"	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא תשובת דבר שמואל דמחמיר אם גבוה עשרה טפחים דאינו יכול לצרף השיעור שלמעלה מן המדריגה אבל אם יש עשרה טפחים למעלה מן המדריגה והוא מקום חזק וראוי לקבל נסר אז נוהגין להקל דאפי&#x27; למטה ממנו הוי מקום סוכה אבל מסיים ולבי נוקפו קצת, והחזו&quot;א והחוט שני מחמירים אפי&#x27; במדריגה גבוה ג&#x27; טפחים, והשבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;ה) ורשז&quot;א (מנח&quot;ש תניינא סי&#x27; נ&quot;ו) מקילין"	סימן תרלד סעיף ד		
